במהלך מבצע "עלות השחר" קיבלנו תזכורת טובה לאיתנות הנדרשת (והקיימת) בחברה הישראלית. העילה לכך שהעורף הישראלי הופצץ במהלך שלושה ימים במעל 1000 רקטות שהגיעו היישר מעזה, היה מעצר אחד מהמפקדים של ארגון הג'יהאד האסלאמי שהתבצע בכלל בג'נין.
בכך ניסה לקבע ארגון הטרור את המשוואה לפיה פעילות צה"ל ביו"ש תביא לירי טילים על כלל מדינת ישראל ובדגש על העוטף.
צה"ל ושרות הביטחון הכללי סיפקו את הסחורה וכמצופה פעלו במקצועיות, בדיוק, ביוזמה ובנחישות ותוך שלושה ימים ערפו את שרשת הפיקוד של הארגון, המחישו עד כמה עמוקה האחיזה המודיעינית ואויבנו קיבלנו הבהרות ברורות לגבי טעותם.
במהלך המבצע העורף האזרחי בעוטף הדגים קפיצת מדרגה משמעותית נוספת.
ראשי המועצות האזוריות הנהיגו את המערכות האזרחיות ביד מנוסה ובוטחת ונתנו למקבלי ההחלטות במערכת הביטחון את כל הגיבוי הנדרש.
ביטוי לאמון ההדדי בין הדרג המדיני לדרג המוניציפאלי ניתן לראות בעובדה שבמבצע הנוכחי ולראשונה בוצעו ההפוגות לתושבי העוטף בארגון ובשליטה מועצתית מלאה.
ניראה שמסבב לסבב מפנימים מקבלי ההחלטות ברשויות המדינה שהעבודה באמצעות "לבנת היסוד" – המועצה, היא לא רק כורח הכרחי בציר הניהולי , אלא גם כזו שמביאה לתוצאות הטובות ביותר.
המבצע הוכיח שוב כי בעוטף עזה העורף האזרחי חזק ואיתן .
המועצות האזוריות, מנהלי אגפי החירום והביטחון, רכזי הביטחון השותף הצבאיים, צוותי החירום והחוסן היישוביים יחד עם כוחות הביטחון והמגיבים הראשוניים עובדים כולם יחד כתף אל כתף כמערכת משומנת ויעילה.
גם מבצע קצר ומוגבל (מבחינת האויב), כ"עלות השחר" הדגים את הצפוי לנו במערכה עצימה יותר וטילים שוגרו לעבר ירושלים ואזור המרכז.
תזכורת טובה לכך קיבלנו במהלך מבצע "שומר חומות" שהסתיים לפני כ -14 חודשים ושם חווינו כולנו את מה שצפוי כאשר ארגון החמאס יחליט להצטרף למערכה. (וזה לפני שמדברים על אויבנו מצפון).
המסקנה הברורה לכך חייבת להיות שבד בבד עם חידוד ושיפור היכולת הצבאית, המשך בניית והעמקת היכולות של המערכת האזרחית ובליבה הרשות המקומית הינו צו השעה .
מועצה אזורית בנויה בשלטון "דו רובדי" , הדבר שונה מהותית מעירייה או מועצה מקומית ששם ראש המועצה והמטה שלו אחראים באופן ישיר ובלעדי על כלל תחומי החיים המוניציפאליים בשטחם.
הבדל נוסף הוא גודל השטח והצפיפות. מה שבא לידי ביטוי במונחים של יכולת לתת מענה במונחים בעיתים של "זמן ומרחב". במועצה אזורית היכולת להגיב באופן מהיר ויעיל לאירוע שקורה באופן סימולטאני במספר יישובים הוא קטן מאוד. הסיבה לכך היא שעל פי רוב המבנה הארגוני של המועצה ובעיקר בהיבטי ביטחון הוא קטן וחלש מדיי לאתגרים.
מסיבה זו אחד הדברים בהם חובה להשקיע (ויפה שעה אחת קודם) הינם צוותי החירום / החוסן היישוביים שמהווים מכפיל כוח ביכולת של ראש הרשות לתת מענה איכותי לתושבים.
מה נדרש לעשות:
- השקעה בהכשרות רלוונטיות – מעבר להכשרה הכללית והבסיסית. לכל מועצה / יישוב מאפיינים ייחודיים לדוגמה: קרבה ליער תחייב בניית יכולת כיבוי, יישובים מבודדים / מנותקים צריכים יכולת רפואה עצמאית , כיתת כוננות יעילה וכד'
- השקעה בציוד ואמצעים – לצד ההכשרות חובה להשקיע בציוד ואמצעים. לא רציני ואפילו לא מוסרי לשלוח את צוותי המתנדבים המדהימים האלה לבצע את המלאכה מבלי שיש בידנו היכולת לצייד אותם כנדרש למשימות.
- המשך פיתוח "תורת הלחימה" אם באמצעות לומדות ואם בקורסים ואימונים. יחד עם זאת חובה לחבק ולטפח יוזמות מקומיות מאחר והפתרונות הטובים ביותר הם אלו שצומחים מלמטה למעלה.
- טיפוח המתנדב – ברמה הגבוהה ביותר האפשרית. העובדה שהאנשים הטובים האלה מתנדבים לתת סיוע בשעת חירום ולעיתים תוך כדי סיכון חיים ממשי היא ממש לא מובנת מאליה. צריך לבנות מנגנון שיודע להוקיר ולטפח את האנשים המיוחדים האלה.
- הכרה מדינית בצורך ותקצובו באופן שוטף וקבוע (הכנסה לבסיס התקציב).
- נדרשת מעורבות משמעותית של משרד הפנים –כגוף מנחה ומתקצב. צוות החירום / חוסן היישובי הינו הזרוע המבצעית של ראש המועצה ביישוב. מכאן חובה עלינו לבנות את היכולות שלו באופן "רב מימדי" ו"כתמונת ראי" של מרכז ההפעלה המועצתי. העבודה חייבת להתבצע בשני מישורים גם לאורך וגם לרוחב . לדוגמה; אחראי צוות לוגיסטיקה בצוות חירום יישובי חייב לעבוד מול נציגי מכלול הלוגיסטיקה במועצה באופן ישיר וגם מול ראש הצח"י . נושאים משמעותיים יגיעו "לשולחן המרכזי" בתהליך "הערכת המצב" של ראש המועצה ומשם יטופלו.
לסיכום:
צוותי החירום ביישובי המועצות האזוריות משתפרים מסבב לסבב וכבר קנו לעצמם מקום של כבוד ביכולת של המועצה לתת מענה לתושבים בשעת חירום.
עלינו לוודא שאנו עושים כל אשר לאל ידנו על מנת שהם יעשו את זה, עם הכשרה מקצועית ורלוונטית, שהם מצוידים כנדרש ומוגנים בהיבטי ביטוח ואחריות מקצועיות.