רשמים מביקור במטה מרכז החירום של  מדינת ויקטוריה  באוסטרליה EMV

מאת: דרור שלו,  מנהל אגף חירום וביטחון עיריית חולון

במהלך חודש אפריל 2022 שהיתי במלבורן אוסטרליה  לביקור משפחתי, ניצלתי שהות זאת ובעזרת רח"ל (רשות חירום לאומית) תיאמתי ביקור במטה החירום של מדינת ויקטוריה ללמוד דרכי הפעולה שלהם בהתמודדות עם מצבי חירום.

 מארחי היו: סגן נציב הכבאות ההצלה של ויקטוריה מר גאווין פרימן , ועוזרו מר אדי לאקו, שניהן בעלי ניסיון של 30 שנה בתחום ניהול חירום ובעלי תארים אקדמאים בתחום .

להלן רשמי הביקור:

  1. המבנה הארצי של החירום באוסטרליה:
  • ברמת מדינת אוסטרליה (פדרלי) קיים גוף מתאם ומדווח לראש הממשלה EMA
  • ברמת המדינה (סטייט) קיים גוף מתאם המורכב מנציגי כל הסוכנויות לדוגמא למדינת ויקטוריה יש EMV (emergency  management Victoria)
  • ברמת הרשות המקומית קיימת בכל רשות ועדה לחרום.
  1. האחריות במצבי חירום מוטלת על כל השותפים יחדיו .
  2. מידי שנה מתפרסמות תחזיות שנתיות למצבי חירום אפשריים .
  3. מצבי החירום האפשריים : ציקלונים , שיטפונות , בצורת , שרפות יער, שרפות חורש, שרפות אורבניות. אין תרחיש יחוס – יש מצבי חירום להם מתכוננים .
  4. כל אירוע חירום מחולק ל3 סוגי חומרה :
  • TIRE 1- רמה מקומית ברמת התקרית.
  • TIRE 2- רמת האזור
  • TIRE 3- רמת המדינה
  1. ההחמרה היא החלטה של המפקד בשטח באבחון שלו ובבחינת האמצעים העומדים לרשותו.
  2. הצבא באוסטרליה לא מוביל מהלכים אלא רק מסייע ברמה הלוגיסטית .
  3. כל השותפים ו/או הסוכנויות מחויבים לעבור קורסים המכשירים אותם לתפקידים .
  4. EMV וכפי הנראה גם במדינות האחרות מקיימים תרגילים שנתיים מול כל גופי החירום
  5. תפקיד הרשות המקומית באירוע בא לידי ביטוי בתמיכה לוגיסטית ובטיפול באוכלוסייה בשלב השיקום .
  6. לכל סוכנות יש דוברות המפיצות הנחיות לציבור.
  7. מחדר מבצעים של EMV יוצאים הנחיות לציבור בעיקר אזהרות על מצבים שונים .
  8. חוסן אזרחי- כל סוכנות מקיימת הדרכה לציבור שמטרת ההדרכה היא העלאת חוסנו של האזרח. ההדרכות מיועדות לפרטים ולקהילות ועוסקות בהבנת הסיכון וכיצד אפשר למנוע זאת.
  9. לאזרח יש תפקיד בשלב טרום האירוע ובשלבי האירוע  השונים : בשלב הראשון שמירה  על ביטחנו האישי של האזרח, הכנת תכנית אישית לפנוי מאזורי שריפה, ציוד שצריך להיות בבית וכד'.
  10. בהתאם לחוק ניהול חירום משנת 2013 מחייב נציב החירום הארצי את המדינות השונות להכין תכנית חירום שנתית שמטרתה: להוריד סבירות למצבי חירום,לקדם תכנית משולבת של כל הסוכניות ולקדם חוסן קהילתי. התכניות חייבות להיות מדידות וכוללות את שלבי החירום השונים.
  11. בכל מדינה קיימת תת ועדה למצבי חירום הכוללת את כל משרדי הממשלה וגופי הסיוע .
  12. מתחת לשר האחראי על החירום בכל מדינה קיים   גוף שתפקידו לייעץ לו.
  13. לעיתים יש מצבים שהם מעבר לתקרית ודורשים אמצעים מיוחדים יש להם השלכות קשות יותר במקרה כזה תעלה הסקאלה לרמתה האזורית /מדינתית
  14. האחריות היא אחריות משותפת לכל הסוכנויות(משטרה, כיבוי הצלה , משרדי ממשלה , רשות מקומית )
  15. המשמעות הנגזרת מכך :
  • כל סוכנות ויודעת את תפקידה
  • השחקנים מבינים את תפקיד האחרים.
  • השחקנים יכולים לערר על החלטות של שחקנים אחרים .
  • הסכמים בין השחקנים הם במשא ומתן.
  • לשחקנים יש את הידע והכישורים.
  • השחקנים נושאים באחריות למעשיהם.
  1. לקהילה יש תפקיד, נדרש כי כל קהילה תכין עצמה בעזרת יכולות מקומיות של אנשים פרטיים כגון: הקהילה נותנת מענה ל72 שעות אחרי האירוע . לכל חבר קהילה יש בבית ערכת חירום.
  2. יש ערך רב לנושא החוסן הקהילתי והאישי והסוכנויות נדרשות להכין בתכניות שלהם את נושא החוסן , ההתייחסות היא דרך חינוך האוכלוסייה למצבי חירום ומתן כלים אפקטיביים לאזרח וכן אחריות לאזרח .
  3. הסוכנויות נדרשות לשתף פעולה עם הקהילה כולל לתת תפקיד למנהיגות ומנהגים מקומיים .
  4. מתנדבים , מעשי התנדבות ותרבות של התנדבות הם הבסיס לפעולת כל הגופים, כל ארגון חירום מחויב לתמוך בתכניותיו את נושא ההתנדבות .
  5. בתכניות החירום שלהם קיימת התייחסות לפינוי אוכלוסייה אולם אין תכנית מראש כי האוכלוסיה תפונה למתקני קליטה כגון בתי ספר בדרך כלל הפינוי יעשה למרכזים קהילתיים או לאצטדיונים או לאולמות ספורט וצוות המתקנים יהיה על בסיס מתנדבים
  6. מדניות של המשכיות מצוינות ושיפור בכל התכניות .
  7. מוקד- ניהול מוקד מרכזי יקרה בהתאם לאירוע: ברמה המקומית יופעל מוקד תקרית , ברמה מחזית יופעל מוקד אזורי וברמת המדינה יופעל מוקד מדינה שתפקידו :

לנטר מוכנות, לאפשר שליטה ותאום ,לפשר מידע ל ציבור אזהרות לקהילות , לסייע ברמת המדינה,לאסוף ולהפחית מידע למקבלי החלטות  .

  1. יחסי צבא רשויות אזרחיות – הצבא אינו בא במגע עם הרשויות המקומיות או עם המדינות השונות, הצבא מופעל פדרלית וייתן מענה בעיקר של תמיכה לוגיסטית וכוח אדם לסיוע ויופעל ע"פ החלטת ראש הממשלה בתאום שר הביטחון .
  2. הקורונה נוהלה כאירוע רפואי הטיפול היה במסגרת המרפאות הקיימות (באוסטרליה אין מושג של קופות חולים אולם יש קלינקות של רופאים שמקבלים תשלום עבור לקוחותיהם מהמדינה , כל הבדיקות בוצעו שם ולא היו מקומות מרוכזים לבדיקות .
  3. אוסטרליה חוותה סגר מתמשך של כ230 ימים אכיפת הסגר הייתה על המשטרה (5000$ קנס למפר סגר משעה 2100 אין יציאה מהבית , אין יציאה למרחק של יותר מ3 ק"מ מהבית וכד') לא קיים באוסטרליה שיטור עירוני והמשטרה היא של המדינה .
  4. במסגרת מדיניות איתור מגעים הונהג בכל מקום בר קוד שכל מי שנכנס למקום היה צריך לסרוק אותו ובמידה והתגלה חולה ידעו מי היה באזורו בימים ובשעות לפני המחלה, החולה היה מקבל הודעה להיכנס לבידוד .

במסגרת הביקור ערכתי סיור במרכז ניהול חירום EMV של ויקטוריה :

  1. המרכז מאויש 24 שעות וכפוף למצב החירום הקיים ( TIRE) .
  2. לפי מצב החירום המרכז גדל או קטן.
  3. מפקד המרכז מתחלף כל 4 ימים ומגיע מארגוני החירום השונים .
  4. המרכז מחולק לחדרים חדרים (מכלולים ) בכל מכלול יש מספר תאים .
  5. במצב חירום יערכו הערכות מצב שחדר ישיבות בהשתתפות כ50 איש.
  6. משך הערכת מצב כ30-45 דקות.(לא כולם מדברים ).
  7. האחריות על EMV היא על משרד המשפטים (לא ברור למה).
  8. המקום מתורגל לפי לוח תרגילים שנתי.

תודה למר קובי ויסברג מרח"ל על תאום הביקור

בתמונה סגן נציג הכבאות מר גווין פרימן משמאל, מר אדי לאקו מימין 

 

דרור שלו

מנהל אגף חירום וביטחון

חולון