פדופיליה בימי משבר / מאת טל ירון

המלצות להורים לשנה החדשה ולסגר הקרוב, ספטמבר 2020

 
מאז ומתמיד שגרת חיינו בישראל משולבת במשברים בעלי אופי קיומי המסכנים את ביטחוננו האישי .
מלחמות, מבצעים צבאיים, ירי הרקטות מעזה, טרור יחידים ואסונות טבע מהווים רק חלק מהרשימה האין סופית, כאשר בחצי שנה האחרונה זוהי הקורונה שהפכה את חיינו..
משברים אלו גורמים לנו באופן טבעי לתעדף אותם על פני איומים אחרים ולא פחות חמורים דוגמת איום הפדופיליה .
מה נוכל לעשות כהורים לשיפור המצב בשנה החדשה וכבר בסגר הקרוב?
 
איום תפיסתי
בהתמודדות עם איום הפדופיליה ניתן לזהות מספר קבוצות של מכשולים: "תפיסתית", "מבצעית" ו"קלינית", כאשר לשיטתי "משבר" נכלל בקבוצה התפיסתית.
כאשר אנו בוחנים את המלחמה היום יומית שאנו מנהלים אל מול הפדופיליה, ניתן לראות במשבר שמגיח ושהופך את שגרת חיינו על פניה, כ"בן ברית" של היריב הפדופילי בכך שהוא מסיט את תשומת לבנו לאיומים חלופיים ובהתאם מקטין את יכולתנו לשמור על מוגנות ילדינו.
ביטוי בולט לכך ניתן לראות במשבר הקורונה הנוכחי בו עלה מניין הפניות לגורמי משטרה, רווחה ועמותות בדבר תקיפות מיניות בילדים במאות אחוזים, ולכן עלינו להבין שהפדופיליה לא רק שמתקיימת בעתות משבר אלא אף מתגברת!
האיום מבפנים
מעל ל- 80% מהפגיעות המיניות בילדים מתקיימות ע"י המקורבים לנו ולילדינו: מכרים, חברים והגרוע מכל בני משפחה, כאשר להתעללות במשפחה יש נטייה להתגבר דווקא בעתות משבר לחץ ומצוקה, בהן הבית הופך לסוג של סיר לחץ.
עבור אלפי ילדים בישראל בית הספר נתפס כגלגל הצלה מהתעללות מינית יומיומית שהם עוברים בין כותלי ביתם, ולכן- ביטול הלימודים בעת משבר מהווה עבורם לא פחות מאשר אירוע טרגי !
האיום ברשת
בעתות משבר כאשר מוסדות הלימוד מושבתים- מספר השעות של ילדינו מול המסך מזנק, יכולת ההורה לפקח בשל משימות נוספות שממלאות את עולמו יורדת, ובהתאם מספר הקורבנות מתקיפות פדופיליות ברשת הולך וצומח בקצב מסחרר.
אז איך להתמודד?
מודעות- דווקא בעיצומו של משבר קיומי, כאשר החשש העיקרי מופנה אל המובן מאליו, עלינו לנסות ולזכור "להרים את הראש" מעת לעת, לפעול כנגד "הנטייה הטבעית" שלנו, ולאתגר את עצמנו כהורים כלפי איום הפדופיליה, תוך הבנה שהיקפיו בעת משבר אף נרחבים יותר.
היכרות וזיהוי סימני פגיעה מינית:
כלי פרקטי שעשוי לסייע לנו בצמצום התופעה הוא זיהוי סימני פגיעה מינית.
במידה ועולה חשד לפגיעה מינית עלינו להושיט יד לעזרה דרך מסרים ישירים ועקיפים כאשר עלינו לנסות לגרום לאותם קורבנות פוטנציאליים להבין כי במקרה של מצוקה, הם יוכלו לפנות אלינו כדי לדווח וכדי לקבל עזרה וסיוע.
הרציונל שעומד מאחוריו הוא שאמנם לא נזהה את הפדופיל, אך ע"י זיהוי סימנים ראשונים של פגיעה מינית נוכל למנוע אותה בשלב מוקדם.
מהם הסימנים העיקריים ?
סימנים התנהגותיים- שינוי קיצוני במצב רוח, התנהגות מינית שלא תואמת גיל, ירידה הישגית בלימודים, פחד ממגע ועוד
סימנים פיזיים- דימומים, ריחות חריגים, סימני פגיעה פיזית, הליכה מוזרה ועוד
סימנים בקרב תינוקות בגיל שנתיים ומטה- שינויי קיצון בשינה ובעירות, נסיגה בהתפתחות, מפסיקים לחייך, סימני לפיתה בידיים, דימום או הפרשה מפי הטבעת או איבר מין ועוד
חידוד נהלי גלישה בטוחה ברשת לילדים:
לעולם לא לשלוח תמונות חושפניות ברשת לאף אחד ומשום סיבה!
לקחת בחשבון שהאדם שנמצא בצד השני הוא מתחזה שכול להתחזות לבן או בת או לכל אחד אחר- גם אם הוא שלח תמונה.
לא למסור פרטים מזהים (טלפון, כתובת, בית ספר, כיתה, עיר מגורים) לאנשים זרים גם אם זה לצורך רישום/ השתתפות/ הגרלה. כל פרט מזהה שיש למסור צריך לעבור את אישור ההורים, ובכלל אם אפשר, למסור את הפרטים של ההורים שיהיו אחראים על נושא ההתקשרות מול אותו גורם.
במידה ואדם חדש שלא מכירים פונה לילד בפייסבוק, אינסטגרם, וואטסאפ, טיקטוק או כל רשת חברתית אחרת – יש להראות להורים.
בכל החשבונות ברשתות החברתיות יש להעלות את רמת האבטחה כך שרק מי שקיבל אישור יכול לעקוב אחרינו ולצפות בתכנים שאנו מפרסמים.
קיימות אפליקציות שהורים יכולים להתקין ושמספקות העתק של הודעות ותגובות שהילדים מקבלים משירותים מקוונים.
חידוד נהלי מוגנות בסיסית לילדים ע"י ההורים בנושאים הבאים:
"הגוף שלי" .
"סוד טוב וסוד רע" .
"קשר עם זרים" .
"סדר פעולות כאשר הולכים לאיבוד" .
"מתי מותר להגיד לא" .
הקשבה לילדינו:
הבנת ההורה שלרב ילדים אינם משקרים באשר לפגיעה מינית, והבנת הילד באשר לאוזן קשבת הקיימת עבורו מצדו של ההורה בכל נושא בכלל ובפרט בסוגיות מסוג פגיעה מינית- הנו שילוב חשוב ביותר !
לסיכום
שגרת החיים בישראל משופעת במשברים שבמהלכם באופן טבעי יורדת ההתמקדות במוגנות ילדינו בדגש לאיום הפדופיליה.
חשוב להבין שדווקא בעת משבר גדל היקף הפדופיליה, כאשר איומים תפיסתיים, איומי רשת ואיומים מבפנים מלבים את התהליך והופכים את ההתמודדות עם הפדופיליה לקשה שבעתיים.
ע"י הגברת המודעות שלנו כהורים לנושא, הכרותינו עם סימני זיהוי לפגיעה מינית, הדרכת הילד בכללי מוגנות כללית וספציפית ברשת ושמירה על קשר עם הילד ואוזן קשבת, נוכל לשפר את יכולתנו להתמודד עם האיום בעת משבר.
שתהיה שנה טובה ומוגנת לילדינו!
טל